ד"ר יעל בן-אריה וינטראוב

גישה למטופל עם אובאיטיס וקטרקט

 

• ניתוח קטקרט בחולה עם אובאיטיס הוא מסובך יותר מניתוח של קטרקט המתפתח על רקע גיל.

• בחולה אובאיטיס צריך לקחת בחשבון גורמים כמו: סיבת הדלקת, שיקום ראייתי, תיזמון הניתוח, טכניקת הניתוח, סוג וחומר העדשה המלאכותית המושתלת בעין (IOL).

• נקודות מפתח להצלחה ניתוחית כוללות: אבחנה נכונה, בדיקת עיניים קפדנית, בחירה זהירה של החולים המתאימים ובקרת הדלקת סביב הניתוח (לפני, בזמן ולאחר הניתוח), וזאת על מנת לצמצם הופעת נזק בלתי הפיך למבני העין החיוניים לראיה טובה.

• התפתחות קטרקט הינה סיבוך שכיח של אובאיטיס כרונית או חוזרת. הוא נגרם בגלל הדלקת עצמה או עקב שימוש בסטרואידים ובתרופות מסויימות לגלאוקומה.

• בסוגים שונים של אובאיטיס, שכיחות הופעת קטרקט מגיעה ל- 50% ואף יותר.

• הסוג השכיח של קטקרט באובאיטיס הוא תת קופסיתי אחורי (PSC).

 

גישה טרום ניתוחית

מציאת האבחנה

המהלך הקליני, הטיפול, הסיבוכים והתוצאה הסופית (visual outcome) -

כולם קשורים באופן ישיר לסוג ולסיבת האובאיטיס, לכן חשוב כל כך להגיע לאבחנה. 

​

הגישה הסיסטמית לאבחנה מתחילה עם:

1. תשאול כללי ועיני

2. סקירת מערכות

3. שימוש בקטגוריות לתיאור האובאיטיס, שכוללות: מיקום הדלקת, אופי התחלת הדלקת- onset (פתאומי או שקט-איטי), מהלך (חריף, חוזר, כרוני), מאפיינים קליניקו-פתולוגיים (דלקת גרנולומטוטית או לא) גיל החולה, מאפיינים סוציאליים וגאוגרפיים ומקור הדלקת (זיהומי?)

4. בדיקות עזר

 

*חשוב לקבוע בבדיקת העיניים כי הגורם לראיה ירודה או לקויה נובע מהקטרקט עצמו ולא מדלקת המערבת את חלקה האחורי של העין (רשתית, מרכז הראיה החדה מקולה, עצב הראיה וכו').

​

בחירת החולים לניתוח

ישנן 4 סיבות עיקריות לניתוח קטרקט בחולים עם היסטוריה של אובאיטיס:

1. קטרקט שגורם לירידה משמעותית בראיה – במידה והדלקת מבוקרת לפני הניתוח וישנה הערכה כי הניתוח ישפר את הראיה

2. קטרקט שמפריע לבדיקת קרקעית העין בחולה שיש חשד לבעיה בקרקעית

3. קטרקט שמונע ראיה טובה של החלק האחורי בחולה שמועמד לניתוח חלק אחורי כמו ניתוח ויטרקטומיה

4. Phacoantigenic uveitis - דלקת פעילה (מסוג גרנולומטוטית) שנגרמת כתוצאה מדליפת חלבוני עדשה דרך פתח בקופסית העוטפת את העדשה, במקרה זה הניתוח דחוף

​

מטרת הניתוח היא שיפור הראיה אבל באובאיטיס קשה יותר להשיג את המטרה כיוון שתוצאה סופית מוצלחת תלויה לא רק בניתוח עצמו אלא תלויה גם בדרגת הנזק הקבוע שנגרם ע"י הדלקת וקיים לפני הניתוח. נזק כזה יכול להיות: היפרדות רשתית, נזק לעצב הראיה, עכירויות בזגוגית, בצקת במרכז הרשתית- CME, קרום הצומח במרכז הרשתית-  ERM, גלאוקומה וכל אלה יכולים להגביל את השיקום הראייתי.  לכן חשוב כל כך לבצע בדיקת עיניים מקיפה וקפדנית על מנת לגלות מהי הסיבה העיקרית לירידה בראיה- האם זה קטרקט או שיש בעיה נוספת בעין שהיא הגורם לכך.  

 

בדיקת העיניים כוללת

חדות ראיה מתוקנת

בדיקת מנורת סדק

אופטלמוסקופיה לא ישירה

לפעמים שדות ראיה ואולטראסאונד

 

בקרה טרום ניתוחית של הדלקת העינית

הצלחת הניתוח תלויה רבות בהשגת בקרה מוחלטת של הדלקת לתקופה של שלושה חודשים לפחות לפני הניתוח, וכן בקרת הדלקת בזמן הניתוח ולאחריו.

מומלץ לטפל מספר ימים לפני הניתוח בכדורי פרדניזון דרך הפה וכן בטיפות סטרואידים

וטיפות NSAID.

טיפול בזמן הניתוח: לעיתים סטרואידים במתן תוך ורידי או זריקת סטרואידים סביב העין

לאחר הניתוח: טיפות סטרואידים, טיפות להרחבת האישון (להפחתת כאב עיני ומניעת היווצרות הידוקים בין הקשתית לעדשה), וירידה הדרגתית במינון הסטרואידים הניתנים דרך הפה.

 

סיבוכים לאחר הניתוח

התלקחות האובאיטיס עקב ניתוח קטרקט מדווחת בין 0-50% מסה"כ חולי האובאיטיס, בצקת בקרנית, בצקת במרכז הראיה- CME, הידוקים אחוריים בין הקשתית לעדשה והתפתחות קרום/ממברנה במפתח האישון.

 

שיקום ראייתי מוצלח לאחר ניתוח הוצאת קטרקט בחולי אובאיטיס נובע מבקרה טובה של הדלקת (לפני, בזמן ולאחר הניתוח), קריטריונים ברורים לבחירת אותם חולי אובאיטיס שירוויחו מהניתוח, קריטריונים ברורים לגבי הטיפול בהם, שיפור בטכניקה הניתוחית ושיפור בחומר ממנו עשוייה העדשה המלאכותית המושתלת בעין.